אחת השאלות הנפוצות ביותר בתחום חדלות הפירעון היא: אילו חובות ממשיכים לחיות גם לאחר מתן ההפטר? חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח–2018 קובע בסעיף 175 רשימה מפורטת של חובות שהמחוקק בחר להוציא מתחולת ההפטר. ביניהם בולטת הקטגוריה של חוב שנוצר בדרך מרמה. פסיקה חדשה מיוני 2026 מבהירה — לראשונה בצורה מפורשת — מהו הסטנדרט הראייתי הנדרש כדי להחריג חוב כזה, וקובעת כי לא נדרשת הרשעה פלילית לצורך כך.

מה קובע החוק?

סעיף 175(א)(2) לחוק קובע כי צו ההפטר לא יחול על חוב עבר שנוצר בדרך מרמה.

כלומר, אדם שהשיג כספים או טובות הנאה ממישהו אחר תוך שימוש במרמה — גם אם לאחר מכן נפתחו נגדו הליכי חדלות פירעון וניתן לו הפטר — החוב הספציפי שנוצר במרמה ימשיך לרדוף אותו ולא ייכלל בהפטר.

ההיגיון ברור: ההפטר נועד לאפשר שיקום כלכלי לאדם שכשל — לא להגן על מי שגנב, הונה, או נהג בחוסר יושר כלפי נושיו.

השאלה: מה מוכיח "מרמה" לפי סעיף 175(א)(2)?

עד לאחרונה לא הייתה בהירות מוחלטת בשאלה: כמה צריך להוכיח? האם נדרשת הרשעה פלילית בגין מרמה? האם נדרש להוכיח מצג שווא מפורש?

בית המשפט המחוזי בירושלים (רחד״פ 34037-01-26) נדרש לשאלה זו בחודש יוני 2026, לאחר שנושה ביקש להחריג חוב מהפטר שניתן לחייב. בית משפט השלום דחה את הבקשה; בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע עקרונות ברורים:

מה קבע בית המשפט?

"לשם החרגתו של חוב מתחולת צו ההפטר מכוח העילה של חוב שנוצר בדרך מרמה, אין כל הכרח בקיומה של הרשעה פלילית קודמת או בהוכחת מצג שווא במובנו הדווקני והצר. די להצביע על חוסר יושר מהותי ועל פגם מוסרי חמור אשר ליוו את נסיבות יצירת החוב, כאשר אלו נבחנים בכלים ובסטנדרטים המקובלים במשפט האזרחי."

"חוסר יושר מהותי ופגם מוסרי חמור מתקיימים מטבע הדברים כאשר אדם עושק אדם אחר."

שלושת העקרונות שנקבעו

1. אין צורך בהרשעה פלילית. הנושה אינו חייב להביא גזר דין פלילי כדי להוכיח שהחוב נוצר במרמה. מדובר בסוגיה אזרחית הנבחנת בכלים אזרחיים.

2. אין צורך בהוכחת מצג שווא במובנו הצר. לא חייבים להוכיח שהחייב אמר דבר שקר מפורש. מספיק להוכיח שבנסיבות יצירת החוב ליוו חוסר יושר מהותי ופגם מוסרי חמור.

3. עושק = חוסר יושר מהותי. כאשר אדם ניצל אדם אחר — ניצול הכולל פגם מוסרי חמור — הדבר מגיע לכדי "מרמה" לצורך סעיף 175(א)(2), ואותו חוב לא ייכלל בהפטר.

מה המשמעות המעשית?

הפסיקה החדשה פותחת את הדרך לנושים רבים שהיו מרוסנים בעבר בשל קושי להוכיח מרמה בסטנדרט פלילי. כעת ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להחריג חוב מהפטר גם על בסיס ראיות אזרחיות — כל עוד ניתן להצביע על דפוס התנהגות שמגלם חוסר יושר מהותי ופגם מוסרי חמור.

לחייבים — מי שקיבל הפטר אך יצר חובות מסוימים בנסיבות שניתן לתאר כ"עושק" או "חוסר יושר מהותי", ייתכן שאותם חובות לא נמחקו. חשוב לבדוק עם עורך דין מה המצב לגבי כל חוב ספציפי.

לנושים — מי שהיה עד לנסיבות לידת החוב ויודע שנהגו כלפיו בחוסר יושר מהותי — יש לפנות לבית המשפט בטרם מתן ההפטר, ולבקש לסייג את החוב הספציפי. המועדים בחוק הם קריטיים.

ההבדל בין הסטנדרט הפלילי לאזרחי

קריטריון	סטנדרט פלילי (שנדחה)	סטנדרט אזרחי (שאומץ)
הרשעה פלילית נדרשת?	כן	לא
מצג שווא מפורש?	נדרש	לא נדרש
מה כן נדרש?	—	חוסר יושר מהותי + פגם מוסרי חמור
מי מוכיח?	התביעה הפלילית	הנושה, בבית המשפט האזרחי
רמת הוכחה	מעל לספק סביר	מאזן הסתברויות (51%)

הקשר לפסיקות קודמות בנושא סעיף 175

המחוקק מנה בסעיף 175 מספר קטגוריות נוספות של חובות שאינם נמחקים בהפטר: קנסות פליליים, חובות מזונות, ועוד. הפסיקה החדשה מוסיפה בהירות ספציפית לקטגוריית חוב מרמה — שהיא הקטגוריה הנפוצה ביותר בבקשות להחרגת חוב.

לסיכום

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי לצורך החרגת חוב מהפטר מכוח "חוב שנוצר בדרך מרמה" — לא נדרשת הרשעה פלילית ולא מצג שווא מפורש. מספיק להוכיח חוסר יושר מהותי ופגם מוסרי חמור — ובמיוחד עושק — בסטנדרט אזרחי. פסיקה זו חשובה הן לנושים המבקשים לשמר את חובם גם לאחר הפטר, והן לחייבים שצריכים להבין מה בדיוק נמחק ומה לא.

המאמר נכתב לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ פרטני, פנה למשרדנו.