לא כל עיזבון מחייב מינוי מנהל. במרבית המקרים היורשים מקבלים צו ירושה או צו קיום צוואה, מחלקים ביניהם את הנכסים ומסיימים את העניין. אך כאשר העיזבון מורכב, כשרובצים עליו חובות, כשקיים קושי לאתר יורשים או נכסים, או כשמעורבים יורשים שאינם כשירים לפעול בעצמם — עשוי להידרש גורם מקצועי שינהל את העיזבון עד לחלוקתו. במאמר זה נסביר את עיקרי ההסדר.

מתי הערכאה תמנה מנהל עיזבון

הכלל המנחה הוא שמנהל עיזבון ימונה רק כאשר קיים צורך ממשי בכך. הבקשה כשלעצמה — אפילו אם כל היורשים מבקשים זאת, ואפילו אם המוריש ציין זאת בצוואתו — אינה מספיקה, והערכאה המוסמכת בוחנת אם המינוי אכן נדרש בנסיבות העניין. גם מחלוקת בין יורשים, כשלעצמה, אינה עילה אוטומטית למינוי.

נסיבות שעשויות להצדיק מינוי כוללות עיזבון שרובצים עליו חובות כבדים, נכסים מורכבים הדורשים ניהול שוטף (כגון חברות או נכסים מניבים), נכסים בחו"ל, קושי באיתור יורשים, או קיומם של יורשים קטינים או יורשים שמונה להם אפוטרופוס.

מנגד, מינוי מיותר עלול לסרבל את חלוקת העיזבון ולהוסיף לו הוצאות מיותרות. לכן ההמלצה המקובלת היא לשקול את הצורך בכובד ראש לפני שפונים לערכאה בבקשה.

לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט?

הזהות של הערכאה תלויה בעיקר בקיומה של הסכמה. כאשר כל הצדדים הנוגעים בדבר מסכימים למינוי ולזהות המנהל, ניתן להגיש את הבקשה לרשם לענייני ירושה. בהיעדר הסכמה — או כאשר התיק כבר הועבר לבית המשפט — הבקשה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה, ובמקרים המתאימים לבית הדין הדתי המוסמך. הבקשה מלווה בתצהיר, ומצורפת אליה הסכמת המועמד לתפקיד.

מינוי זמני מול מינוי קבוע

ניתן למנות מנהל עיזבון זמני, שתפקידו לשמור על העיזבון בפרק הזמן שעד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, או מנהל עיזבון קבוע, המכהן עד לחלוקת העיזבון. תקנות הירושה קובעות ברירת מחדל לתקופת המינוי כאשר זו לא צוינה בצו: שישה חודשים למנהל עיזבון זמני ושנתיים למנהל עיזבון קבוע. ניתן לבקש הארכה מבית המשפט מטעמים מיוחדים.

חובות המנהל ושכר הטרחה

מנהל עיזבון אינו בעל הנכסים אלא נאמן עליהם. עליו לערוך "פרטה" — רשימת נכסי העיזבון וחובותיו — ולהעבירה ליורשים ולאפוטרופוס הכללי; לנהל חשבון בנק נפרד על שם העיזבון ולא להחזיק את כספי העיזבון בחשבונו הפרטי; לדאוג לרישום הערה על המינוי בפנקסי המקרקעין ככל שיש נכסי מקרקעין בעיזבון; ולדווח ליורשים באופן תקופתי. פעולות מסוימות טעונות אישור בית המשפט מראש.

שכר הטרחה נפסק בידי בית המשפט בתום ניהול העיזבון. תקנות הירושה קובעות תקרה של 3% משווי העיזבון, ובמקרים שבהם הניהול כלל פעולות חריגות או דרש מאמץ מיוחד — עד 4%. השכר נקבע בהתחשב, בין היתר, בשווי הנכסים, בסוגם ובהיקף הפעולות שבוצעו, ובפועל נפסקים לא אחת שיעורים נמוכים מהתקרה. לשכר שנקבע מתווסף מס ערך מוסף.

עוד יצוין כי לתפקיד יכול להתמנות אדם פרטי, תאגיד או האפוטרופוס הכללי. גם יורש עשוי להתמנות למנהל העיזבון, ובלבד שלא מתקיים ניגוד עניינים בינו לבין יתר היורשים.

סיכום

מינוי מנהל עיזבון הוא כלי יעיל כאשר יש בו צורך אמיתי, אך הוא כרוך בעלות ובסרבול ההליך. לכן ראוי לבחון מראש אם ניתן להסתדר בלעדיו, ואם המינוי נדרש — להיערך לו נכון מבחינת זהות המנהל, היקף הסמכויות שיוקנו לו והציפיות בנוגע לשכר הטרחה.

המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו — מומלץ להיוועץ בעורך דין.