זמן קריאה משוער: 4 דקות

חדלות פירעון: הוצל״פ מול הממונה מול בית המשפט

לא כל הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל, בלשון העבר) של אדם פרטי נראה אותו דבר. החוק קובע שני מסלולים נפרדים לחלוטין — אחד המתנהל לפני רשם ההוצאה לפועל, והשני לפני הממונה על חדלות פירעון ובית המשפט המחוזי. ההבדל אינו טכני בלבד: הוא משפיע על מי שדן בעניינך, על אורך ההליך, על מורכבותו ועל העלות. השאלה הראשונה שכל חייב צריך לשאול אינה “האם להיכנס להליך”, אלא “באיזה מסלול ההליך שלי בכלל ינוהל”. הנה התשובה, לפי לשון החוק.

סף אחד שמכריע הכול: 176,923.12 ₪

נקודת המוצא פשוטה. סעיף 103 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 מחלק את בקשות היחיד לשני אפיקים לפי גובה החוב הכולל:

חייב שסך חובותיו אינו עולה על 176,923.12 ₪ (הסכום המעודכן נכון ל-2026) מגיש את בקשתו לרשם ההוצאה לפועל, לפי פרק י"ב לחוק — “הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך”.

חייב שסך חובותיו עולה על 176,923.12 ₪ מגיש את בקשתו לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (לשעבר הכונס הרשמי), לפי פרק ב' לחוק.

זהו אותו הליך שיקומי במהותו — מטרתו לאפשר לחייב תם לב לצאת ממעגל החובות ולקבל הפטר — אך הזירה, הגורם המחליט וקצב ההתנהלות שונים בין המסלולים.

מסלול ההוצאה לפועל — לחובות עד 176,923.12 ₪

המסלול הזה נועד לחייבים בעלי חוב נמוך יחסית, והוא נחשב מהיר ופשוט יותר. ההליך מתנהל לפני רשם ההוצאה לפועל, ובמסגרתו נבחנים מצבו הכלכלי של החייב ויכולת ההחזר שלו, עד למתן הפטר בתום ההליך. בתום הליך מוצלח במסלול זה מוסמך רשם ההוצאה לפועל עצמו לתת לחייב הפטר. היתרון המעשי: הליך ממוקד יותר, בזירה שכבר מוכרת לחייבים רבים שתיקיהם מתנהלים ממילא בהוצאה לפועל.

מסלול הממונה ובית המשפט — לחובות מעל הסף

כשהחוב עולה על 176,923.12 ₪, הבקשה מוגשת לממונה. סעיף 104 לחוק קובע שהיחיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים שני תנאים: שהוא נמצא בחדלות פירעון (או שהצו יסייע למנוע אותה), ושסך חובותיו עולה על הסף. לבקשה יש לצרף תצהיר, דוח מפורט על השנתיים שקדמו לבקשה — נכסים, הכנסות, הוצאות, חובות, חשבונות בנק וערבויות שניתנו — וכן כתב ויתור על סודיות. סעיף 105 מוסיף שהממונה ייתן את החלטתו בדרך כלל בתוך 30 יום ממועד הגשת הבקשה, ורשאי לדרוש מידע נוסף או לזמן את החייב לדיון לפני שיחליט. במסלול זה, בתום ההליך, הסמכות לתת או לבטל את ההפטר נתונה לבית המשפט.

חושבים על כניסה להליך אך לא בטוחים לאיזה מסלול אתם שייכים? במשרדנו נשמח לסייע בבדיקת זכאות ראשונית וללא התחייבות, ולהסביר מהו המסלול המתאים למצבכם. חייגו 03-683-4455.

כשנושה הוא שפותח בהליך — תמיד בית המשפט

חשוב להבחין: שני המסלולים לעיל מתייחסים לבקשה שמגיש החייב עצמו. סעיף 103(ג) לחוק קובע כי בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגישים נושה או היועץ המשפטי לממשלה תוגש תמיד לבית המשפט, לפי פרק ג' לחוק — וזאת ללא קשר לגובה החוב. כלומר, גם חוב נמוך יחסית עשוי להתברר בבית המשפט אם זהו נושה שיזם את ההליך, ולא החייב.

מה משותף לשני המסלולים: צו לפתיחת הליכים

מעבר לשאלת הזירה, הרגע המשפטי המכריע זהה בשני המסלולים — מתן צו לפתיחת הליכים. סעיף 121(א) לחוק קובע שורה של תוצאות מיידיות לטובת החייב מרגע שניתן הצו: ההליכים המשפטיים נגד היחיד מוקפאים; הגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי גבייה — בטלות; לא יינתן נגדו צו מאסר חלף קנס; וממונה לו נאמן שמלווה את ההליך. בנוסף, סעיף 120 מאפשר לעכב באופן זמני הליך משפטי תלוי ועומד נגד היחיד עוד בטרם הוכרע גורל הבקשה. המשמעות המעשית: לחץ הנושים נעצר, והחייב מקבל מרחב נשימה לבנות תוכנית שיקום מסודרת.

מה זה אומר עבורך

הבחירה במסלול אינה “בחירה” חופשית — היא נגזרת מגובה החוב ומזהות הפותח בהליך. אבל ההבנה לאיזה מסלול אתם שייכים היא קריטית: היא קובעת לאן מגישים, אילו מסמכים נדרשים, מי הגורם שיחליט בעניינכם וכמה זמן צפוי ההליך להימשך. טעות בזיהוי המסלול, או הגשת בקשה חסרה, עלולות לעכב את ההליך ולפגוע בהתנהלות מול הנאמן והממונה. חישוב מדויק של סך החובות — שלעיתים כולל חובות שנשכחו או חובות לערבים — הוא הצעד הראשון, והוא שמכריע באיזה מסלול תצעדו.

סיכום

חדלות פירעון של היחיד מתנהלת בשני מסלולים: רשם ההוצאה לפועל לחובות עד 176,923.12 ₪, והממונה ובית המשפט לחובות שמעליו — ואילו בקשת נושה מובאת תמיד לבית המשפט. בשני המקרים, צו לפתיחת ההליכים מקפיא את ההליכים נגד החייב ומבטל הגבלות גבייה, ומסמן את תחילתו של מסלול שיקום שמטרתו הפטר ופתיחת דף חדש. אם אינכם בטוחים היכן אתם עומדים, אל תנחשו — משרד עורכי דין ונוטריון נוריאלי זמיר בתל אביב ישמח לסייע בבדיקת זכאות ראשונית וללא התחייבות. חייגו 03-683-4455 או השאירו פרטים בטופס יצירת הקשר. לסקירה רחבה של ההליך כולו ראו את המדריך המלא לחדלות פירעון ושיקום כלכלי ליחיד.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין בו כדי ליצור יחסי עורך דין–לקוח. בכל מקרה פרטני יש להיוועץ בעורך דין.