חדלות פירעון וערבים: מה קורה לערב כשהחייב נכנס להליך
אחת השאלות הקשות בהליכי חדלות פירעון אינה נוגעת לחייב עצמו אלא לאדם שחתם עבורו: ההורה שערב למשכנתה, האח שחתם על הלוואה, בעל המניות שערב אישית לאשראי של החברה. החייב נכנס להליך מסודר, מקבל הגנה ובסופו הפטר – ומה עם הערב?
הכלל: ההפטר הוא אישי
סעיף 174(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מנוסח באופן חד: בתום תקופת התשלומים (או עם מתן צו לשיקום כלכלי, כשניתן הפטר לאלתר לפי סעיף 167) – "יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה". שתי המילים "והוא בלבד" הן לב העניין: ההפטר מסיים את חבותו של החייב, לא את קיומו של החוב כלפי מי שערב לו.
אותו היגיון חל גם על שלב מוקדם יותר. עם מתן הצו לפתיחת הליכים מוקפאים, לפי סעיף 121(א)(3) לחוק, ההליכים נגד היחיד, וההגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי גבייה בטלות. ההקפאה מכוונת לחייב שבהליך; היא אינה מקימה לערב חסינות משלו.
יתרה מזו: כניסת החייב להליך עשויה דווקא להקל על הנושה לפנות לערב. סעיף 8 לחוק הערבות קובע שהערב והחייב אחראים כלפי הנושה "יחד ולחוד", אך הנושה אינו רשאי לדרוש מן הערב את מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב – אלא בנסיבות מסוימות, ובהן מצב שבו ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק. חשוב להדגיש: חוק הערבות מנוסח במונחי הדין שקדם לחוק חדלות פירעון ("צו קבלת נכסים", "צו כינוס נכסים"), והמקבילה בהליך של היום היא הצו לפתיחת הליכים. תחולת הסייגים על הליך קונקרטי היא שאלה משפטית שיש לבחון לגופה.
שלוש דרגות של ערב – ולמה ההבחנה קריטית
חוק הערבות מבחין בין ערב "רגיל", ערב יחיד וערב מוגן. ההבחנה נקבעת בסעיף 19 לחוק, וההשלכות שלה מעשיות מאוד:
| סוג הערב | מי נכנס להגדרה (סעיף 19) | ההגנה המרכזית |
|---|---|---|
| ערב רגיל | תאגיד, בן זוג של החייב, שותפו של החייב, ובחייב שהוא תאגיד – גם בעל עניין בתאגיד | ההגנות הכלליות שבפרק א' לחוק (סעיפים 4–12), ובהן הכלל שאין הערב חב ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור ממנו |
| ערב יחיד | מי שאינו תאגיד, ואינו בן זוג או שותף של החייב (ובתאגיד – אינו בעל עניין בו), כשהנושה הוא מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל | ערבות רק לסכום קצוב הנקוב בחוזה (סעיף 21), חובת גילוי מקיפה של הנושה לפני החתימה (סעיף 22) והגבלת התוספות שניתן לגבות (סעיף 25) |
| ערב מוגן | ערב יחיד שסכום ערבותו נמוך מהתקרה שבסעיף 19, או ערב יחיד לחיוב שנועד לרכישת דירה למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו – עד תקרה גבוהה יותר | מיצוי הליכים: לא תוגש תובענה נגדו אלא לאחר פסק דין נגד החייב ואישור רשם ההוצאה לפועל שננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל הסבירים (סעיף 27) |
הסכומים שבהגדרת "ערב מוגן" צמודים ומתעדכנים ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה לפי מדד המחירים לצרכן (סעיף 20 לחוק). בנוסח החוק המעודכן ליום 1.1.2025 הם עמדו על 89,311.66 ₪ בערבות רגילה ועל 744,263.82 ₪ בערבות לרכישת דירה כאמור. מכיוון שמדובר בסכומים מתעדכנים, יש לאמת את הסכום התקף במועד הרלוונטי לפני שמסתמכים עליו.
ההגנות שחשוב להכיר – ולעיתים שוכחים לטעון
- ערבות בסכום קצוב (סעיף 21). ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות המנויות בסעיף 25. לא נקוב בחוזה סכום קצוב – פטור ערב יחיד מערבותו.
- חובת גילוי (סעיפים 22–23). על הנושה לגלות לערב יחיד, לפני החתימה, שורה ארוכה של פרטים: הקרן, שיעור הריבית, תקופת החיוב ומועדי הפירעון, היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן, מספר הערבים וחלקו היחסי ועוד. אי-גילוי של חלק מהפרטים מוביל לפטור מלא מהערבות, ואי-גילוי של אחרים משנה את היקף החיוב.
- הודעה תוך 90 ימים (סעיף 26). לא קיים החייב את חיובו, על הנושה להודיע לערב יחיד תוך 90 ימים מהמועד שבו היה על החייב לקיים את החיוב. לא הודיע – יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך.
- מיצוי הליכים נגד החייב (סעיף 27). ההגנה החזקה ביותר, ונתונה לערב מוגן בלבד.
- ריבוי ערבים (סעיף 29). ערבים מוגנים חבים כלפי הנושה בחלקים שווים, ואם יש לאותו חיוב גם ערבים שאינם מוגנים – חלקו של כל ערב מוגן מחושב לפי מספרם של כלל הערבים.
- אי-התנאה (סעיף 32). התניה על הוראות פרק ערב יחיד, ועל סעיפים 5, 6, 7, 11 ו-12, שאינה לטובת הערב – בטלה. חתימה על נוסח מקוצר בסניף אינה מוותרת על ההגנות האלה.
הערב שילם – ומה עכשיו?
סעיף 9 לחוק הערבות מקנה לערב זכות לחזור על החייב ולהיפרע ממנו את מה שנתן למילוי ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות וריבית. ערב מוגן שמילא את ערבותו נהנה מהוראה נוספת: לפי סעיף 28, דינו כדין הנושה לעניין הליכי גביית החוב מהחייב שבהם פתח הנושה, והוא רשאי להמשיך בהם.
כאן נכנס לתמונה ההליך. כאשר החייב נמצא בהליך חדלות פירעון, זכות החזרה של הערב אינה מתממשת בגבייה ישירה אלא באמצעות תביעת חוב בהליך. ההגדרה של "חוב עבר" בסעיף 4 לחוק חדלות פירעון כוללת חוב שהחייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים "לרבות באופן מותנה" – ניסוח שנועד, בין השאר, למצבים כמו זכות חזרה עתידית של ערב שטרם שילם. המסקנה המעשית ברורה: ערב שאינו מגיש תביעת חוב במועד עלול למצוא את עצמו משלם לנושה, ובלי אפשרות אפקטיבית להיפרע מהחייב לאחר ההפטר.
ארבע טעויות שחוזרות על עצמן
- להניח שההליך של החייב "מכסה" גם את הערב. הוא אינו מכסה. סעיף 174(א) אישי במפורש.
- לא לבדוק את סיווג הערבות. ההבדל בין ערב יחיד לערב מוגן עשוי להיות ההבדל בין דרישת תשלום מיידית לבין חובת מיצוי הליכים מלאה נגד החייב.
- לא לבדוק את חובת הגילוי בדיעבד. חלק ניכר מהטענות המוצלחות של ערבים נסמך על פרטים שלא גולו כדין לפני החתימה.
- לשלם בלי לתעד ובלי להגיש תביעת חוב. זכות חזרה שלא מומשה בהליך עלולה להתאיין בסופו.
מתי לפנות לעורך דין
מכתב דרישה מבנק או מגוף מימון, הודעה על אי-קיום חיוב, או ידיעה שהחייב שערבתם לו עומד להיכנס להליך – כל אחד מאלה הוא רגע שבו כדאי לבדוק את מסמכי הערבות לפני שמשלמים או חותמים על הסדר. הבדיקה כוללת את חוזה הערבות, את הגילוי שקדם לחתימה, את סיווג הערב, את מספר הערבים ואת מצב ההליך של החייב. משרד עורכי דין ונוטריון נוריאלי זמיר, ממגדל עזריאלי בתל אביב, מלווה חייבים וערבים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. לייעוץ ראשוני: 03-683-4455 או בדוא"ל office@nuza.co.il.
שאלות נפוצות
האם ההפטר של החייב מוחק גם את חוב הערב?
לא. סעיף 174(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע שההפטר פוטר את היחיד "והוא בלבד" מחובות העבר. חבותו של הערב כלפי הנושה נבחנת לפי חוק הערבות ולפי חוזה הערבות.
האם הקפאת ההליכים מגינה גם על הערב?
סעיף 121(א)(3) לחוק מורה על הקפאת ההליכים נגד היחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים. ההוראה מכוונת לחייב שבהליך ואינה יוצרת הקפאה מקבילה של הליכים נגד ערב.
מה ההבדל בין ערב יחיד לערב מוגן?
שניהם מוגדרים בסעיף 19 לחוק הערבות. ערב יחיד הוא מי שאינו תאגיד ואינו בן זוג או שותף של החייב (ובחייב שהוא תאגיד – אינו בעל עניין בו). ערב מוגן הוא ערב יחיד שסכום ערבותו אינו עולה על התקרה הקבועה בסעיף, או ערב יחיד לחיוב שנועד לרכישת דירה למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו – עד תקרה גבוהה יותר. לערב מוגן נתונה הגנת מיצוי ההליכים שבסעיף 27.
הנושה פנה אליי לפני שמיצה הליכים נגד החייב – זה חוקי?
אם אתם ערבים מוגנים, סעיף 27 לחוק הערבות קובע שלא תוגש נגדכם תובענה אלא לאחר שניתן פסק דין נגד החייב ורשם ההוצאה לפועל אישר שננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל הסבירים כדי להיפרע ממנו. לסעיף סייגים, ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו. שימו לב ש"הגשת תובענה" כוללת גם דרישת תשלום, קיזוז ומימוש סעד אחר (סעיף 27(ד)).
שילמתי כערב – אפשר לדרוש את הכסף מהחייב?
סעיף 9 לחוק הערבות מקנה זכות חזרה על החייב, בתוספת הוצאות סבירות וריבית, וערב מוגן שמילא את ערבותו רשאי להמשיך בהליכי הגבייה שפתח הנושה (סעיף 28). כאשר החייב בהליך חדלות פירעון, מימוש הזכות נעשה בדרך של הגשת תביעת חוב, שכן זכות חזרה מותנית נכנסת להגדרת "חוב עבר" שבסעיף 4 לחוק.
קראו עוד בנושא
- חדלות פירעון ופשיטת רגל – ייעוץ משפטי מקצועי
- חדלות פירעון: הוצל"פ מול הממונה מול בית המשפט
- חובות שאינם ברי-הפטר: האם אפשר להיפטר ממזונות?
- כינוס נכסים בחדלות פירעון: מה קורה לדירה ולרכב?
עודכן: ספטמבר 2026. המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין בו כדי ליצור יחסי עורך דין–לקוח. בכל מקרה פרטני יש להיוועץ בעורך דין.